The days surrounding Holocaust and Heroism Remembrance Day are very busy. I'm surrounded by researchers and educators who fear that Holocaust memory is fading and wonder if and how the memory will continue in the next generation. In the last three days, I've lectured to of hundreds of people at high-tech company, the Open University and to the senior citizens of Sderot and the West Negev kibbutzim. Various people, from 20 years old to over 70, from different backgrounds. All of them were very attentive. Wanted to know more, asked questions. These encounters encouraged me.
הימים סביב יום הזכרון לשואה ולגבורה הם בדרך כלל עמוסים. אני מוקפת בחוקרים ובאנשי חינוך שעוסקים בשואה ומודאגים מהעתיד – מה יהיה עם הזכרון? מה יקרה כאשר הניצולים כבר ילכו לעומם? כיצד ניתן להמשיך ולשמר את זכרון הטראומה? בשלושת הימים האחרונים הרציתי לפני מאות אנשים מרקעים שונים בטווח גילאים בין 20 ל 70 פלוס: אנשי הייטק, עובדי האוניברסיטה הפתוחה וגימלאי שדרות והנגב המערבי. כולם היו מאוד קשובים, התעניינו, התרגשו. המפגשים הללו עודדו אות
.