מאמר זה בוחן את הדרך שבה הסרט הדירה (ארנון גולדפינגר, 2011) מפרק תפיסות מרכזיות בתרבות ובקולנוע הישראלים: הוא מתנער מקדושת הבית הלאומי בכך שהוא מתמקד במרחב האישי; הוא יוצא נגד קדושת הבית הפרטי בפלישה לשני בתים – בישראל ובגרמניה, ועימות עם סודות שהוצפנו מתחת לשנים של השתקה; והוא מתעמת עם חלוקות דיכוטומיות שהתקבעו במסגרת תודעת השואה הישראלית.
I'm a paragraph. Click here to add your own text and edit me. It's easy.
שואה, קולנוע ישראלי, תרבות ישראלית, דור שני לשואה, דור שלישי לשואה, דוקומנטרי
שטייר-לבני ליאת, זכרון השואה ב'הדירה': פירוק הבית הלאומי והפרטי, תקריב 17
