or-79.jpg

ד"ר ליאת שטייר-לבני

מרצה בכירה. חוקרת שואה, קולנוע ותרבות ישראלית

מאמרים

"סאטירה ושואה- דחיה ואשרור של הזכרון ההגמוני בארץ נהדרת".

ליאת שטייר-לבני 2014

הזיכרון הקולקטיבי של השואה בתרבות העולמית ובעיקר הישראלית ,נשען עד לעשורים האחרונים , על הנצחה שאפופה ביגון ,אבל ופאתוס .ייצוגים הומוריסטים העוסקים בנאציזם ,במלחמת העולם השניה ובשואה ,הופיעו לעיתים נדירות בתרבות העולמית והישראלית משנות הארבעים ועד לשנות השמונים של המאה העשרים .משנות השמונים ואילך ,עם ההתרחקות משנות המלחמה ,וכניסתם של בני הדור השני והשלישי למרכז הבמה התרבותית בעולם ובישראל ,החל להתרקם בתרבות הפופולרית משנות השמונים של המאה העשרים ואילך ,זיכרון שונה . זהו זיכרון חדש של השואה ,המבקש לאתגר את גבולות התפיסה של ייצוג השואה ולחתור תחת מוסכמות חברתיות ומסרים הגמוניים. אחד התחומים הבולטים במסגרת זיכרון חדש זה הוא השילוב של שואה והומור ,ושואה וסאטירה. נושאים אלו החלו להופיע יותר ויותר במחקר ,בקולנוע , בתכניות טלוויזיה ,במופעי סטנד אפ ,ובמערכונים וסרטונים באינטרנט. מאמר זה יתמקד בייצוגים סאטיריים של השואה באחת מתכניות הבידור הפופולאריות של שנות האלפיים - ארץ נהדרת. המאמר ינתח את הנושאים המרכזיים העולים במערכונים העוסקים בשואה בתכנית וינתח אותם דרך תיאוריות של סאטירה וקריאה פוליסמית של טקסטים טלוויזיוניים. המאמר יבדוק האם מערכונים אלו, שעוררו לא פעם הדים וסערה בציבור ,אכן חותרים תחת הזכרון ההגמוני של השואה או שמא מאשררים אותו ?

I'm a paragraph. Click here to add your own text and edit me. It's easy.

מילות מפתח:

הפניה ביבליוגרפית:

© 2014 Liat Steir-Livny. Designed by Boaz Albert